חגית מנדרובסקי

אם יצמח הגוף

פַּעַם חָשַׁבְתִּי, אִם יִצְמַח הַגּוּף.

אִם יִצְמַח הַגּוּף, הִרְהַרְתִּי.

הָיִיתִי מִתְבּוֹנֶנֶת בְּכָל הַגְּזָעִים,

זְקוּפִים, וְשָׁרְשֵׁיהֶם מִסְתַּעֲפִים

אֶל עִמְקֵי אַדֲמָה.

לִי אַף לֹא הָיוּ שָׁרְשֵׁי אֲוִיר.

גּוּפִי רָעַד כְּצִנְצֶנֶת מַיִם שְׁבִירָה,

נְטוּלַת זְכוּכִית.

הִלַּכְתִּי בְּקַו דִּמְיוֹנִי הָעוֹבֵר

בֵּין קַרְקַע מִתְעַרְעֶרֶת

אֶל בֵּין תַּחַת רַגְלָי.

לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁבַּיִת יָכֹל לִהְיוֹת חָזָק כָּל-כָּךְ,

כְּשֶׁהוּא סוֹגֵר אוֹתָךְ, אַף שֶׁאֵינוֹ קַיָּם.

*

תָּהִיתִי פַּעַם, אִם יִצְמַח הַגּוּף?

מַשֶּׁהוּ בַּיְּרִיעָה הָרַכָּה, הַנִּמְתַּחַת לָרֹחַב

יִשְׁמֹר עָלַי.

אֲבָל הָרַע כְּבָר שׁוֹכֵן בְּתוֹכִי,

מְפַטֵּם לְלֹא הַכָּרָה.

*

צָמַחְתִּי. לֹא לַגֹּבַהּ.

הִגִּיעַ הַזְּמַן לֶאֱסֹף.

מודעות פרסומת