יהודית אוריה

עץ החיים 

הָיִיתִי רוֹצָה לְשׂוֹחֵחַ עִם אִישׁ

בְּשׁוּם שָׂפָה, בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית.

לְשׁוֹנִי נֶעֱתֶקֶת נִמְחֶקֶת מִתְרַבָּה עָקְצָנִית.

הוֹ מִזְבַּח-אֵשׁ, מַשֶּׁהוּ נִפְתַּח:

כִּבְרַת מוֹתָם, חַיַּי.

נוֹתַר שְׁאַר רוּחַ מֶרְכָּזִי.  הוֹי אֲנָשִׁים,

הַפְסִיקוּ לְהִלָּחֵם זֶה בַּזֶּה כְּאַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת מְשֻׁגָּעוֹת.

הֲרֵי הַשֶּׁמֶשׁ אַחַת הִיא. דִּבְרָתֵךְ לְעוֹלָם.

הַמְתָּנָה לְמבְרָק מֵעַצְמִי – הַשֶּׁמֶשׁ אַחַת

הִיא, וְחַיִּים רַבִּים יוֹצְאִים מִסַּנְדָּלִי.

מֶרְקוּרִי נוֹשֵׂא אוֹתִי וַאֲנִי מַבְעִירָה

עַצְמֵי מוֹקֵד. אֲבָרֵךְ בְּבִרְכַּת הַחַיִּים

בְּחַג כְּלוּלוֹתַי, הֲרֵי נִשֵּׂאתִי לְעַצְמִי,

הֲרֵי אוֹנִי מֻתָּר.

לֹעַ הַשְּׁתִיקָה נִפְעַר בֵּין עַפְעַפֵּי הֲוָיָה.

אֵיךְ עוֹבְרִים מִמִּדְבָּר לְמִדְבָּר.

מָה הַשָּׁלָב הַבָּא, הַהֶכְרֵחִי.

כְּשֶׁהוּא נוֹצַר הוּא מִתְעַדֵּן עַד בְּלִי הַכֵּר,

פָּנֶיהָ שֶׁל הַהֲוָיָה לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד.

תְּפִלָּה מְשַׁנָּה גּוֹרָלוֹת. כַּמָּה מְקוֹמוֹת

בָּאָדָם. מִצְאִי אֶת הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים.

הַי הַשֶּׁמֶשׁ, סַרְגֵּל הַדְּמָמָה.

גַּלִּי אֶת הַהֲדוֹם. מַשֶּׁהוּ נֻקַּב.

אֵין לַעֲשׂוֹת דָּבָר.

הָעֶרֶב עוֹלֶה.

הַקְשִׁיבִי.

הֵם הִתְאַבְּדוּ.

אִישׁ לֹא אָסַף אֶת בַּקְבּוּקֵי

הֶחָלָב. שָׁם נוֹצְרוּ חַיַּי.

הוּא לֹא הִפְסִיק לִנְשֹׁם.

הוּא הִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי.

בְּדִידוּת הַכֶּבֶל הַמֶּרְכָּזִי.

עִם מִי נוֹעַד קְוָוֹאזִימוֹדוֹ.

מָה מַחְרִישׁ אֶת אָזְנָיו.

לֹא אֶל אֶסְמֵרָלְדָה

יֵשׁוּתוֹ מִתְעוֹרֶרֶת בַּחֲצוֹת.

יֵשׁ גַּן אֶחָד מֵמִית וּמְחַיֶּה.

נוֹתַר שְׁאַר רוּחַ מֶרְכָּזִי.

הוּא לֹא הִפְסִיק לִנְשֹׁם.

נוֹלַדְתִּי אֲנִי.

***

זוֹרֶקֶת אֶת הָרֵאשִׁית,

וּמַשְׁלִיכָה לַפַּח. לְכִי לִישׁוֹן.

כְּשֶׁתָּקוּמִי תִּפְרְמִי אֶת הַמַּרְאוֹת.

אַתְּ מִתְעַיֶּפֶת מִכָּל הַלֵּדוֹת.

שֶׁמִּכָּל הַלֵּדוֹת אֶת נָחָה.

אַתְּ בּוֹרַחַת.

אַתְּ לֹא אוֹהֶבֶת אֶת זֶה

שֶׁוְּלָדוֹת בִּלְתִּי נִרְאִים

מִתְנַפְּלִים עָלַיִךְ.

אַךְ לֹא כָּל לַיְלָה הָרֵאשִׁית חוֹלֶמֶת חֲלוֹמוֹת.

****

מתוך הפואמה:  "מנדלה, שירת הראשית", מתוך ספרי: "צבאים" שטרם ראה אור.