רז סופר

***

הַכֶּלֶב הַזָּעִיר יִנְבַּח בִּפְנֵי הַבַּיִת

וַאֲנִי אֶחְדֹּר פְּנִימָה, אֶתְגַּלְגֵּל בַּמִּסְדְּרוֹן

וְאֶתְפָּרֵק לְאַט בַּסָּלוֹן.

תְּחִלָּה, אוֹרִיד  אֶת הָעוֹר

וְאָז אֲפוֹרֵר אֶת הָעֲצָמוֹת, אַשְׁאִיר רַק עֲצַבִּים חֲשׂוּפִים

מְקַצְּרִים בְּשֶׁקֶט אֶת הָאֲוִיר.

בחדר

רַגְלָיִם גְּדוֹלוֹת הוֹלְכוֹת בַּחֶדֶר

וְיָדַיִם מְקֻמָּטוֹת, מְגַשְּׁשׁוֹת בַּחֲשֵׁכָה.

אֲנִי יָכֹל לְהִתְקַפֵּל בְּתוֹכִי וּלְהֵעָלֵם.

לָשֶׁבֶת שָׁעוֹת עַל הַשָּׁטִיחַ

וְלֹא לִהְיוֹת מֻרְגָּשׁ.

לִשְׁבֹּר אֶת הַכּוֹס וּלְהִפָּצַע בְּשֶׁקֶט.

לְצַיֵּר קַו אָדֹם שֶׁל שָׁמַיִם, קַו אָדֹם שֶׁל רִצְפָּה

וּבָאֶמְצַע, הַכֹּל מִתְפּוֹצֵץ.

אודיסאה

מָסַכִּים מְרַצְּדִים בְּנִשְׁמָתִי, מִתְבּוֹנֵן בְּחֹר הַנִּקּוּז שֶׁל הָעוֹלָם,

אַיךְ הַכֹּל נִבְלַע וּמִתְרוֹקֵן

רַק לֹבֶן עָדִין מִשְׁתַּחְרֵר.

נִדְלָק, וְלֹא מוֹצֵא כַּפְתּוֹר לִסְגֹּר. לַוְיָן בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה

מֵצִיץ בַּכּוֹכָבִים הָרְחוֹקִים.

מְחַפֵּשׂ מִרְקָם עוֹר, לְהִתְרַסֵּק עָלָיו.

נִשְׁטָף בְּשֶׁפַע צְבָעִים וְזִכְרוֹנוֹת, נִשְׁבָּר וּמְבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת,

מִתּוֹךְ הַהֲרִיסוּת, לְמָחָר חָדָשׁ.

שינה

בַּלֵּילוֹת אֲנִי שׁוּב מַרְטִיב אֶת הַסְּדִינִים.

קַרְחוֹנִים עוֹלִים מִתּוֹכִי

וְצוֹנְחִים

לְתוֹךְ מַיִם קְרִירִים.

בַּחֲלוֹמִי רָאִיתִי גֻּלְגֹּלֶת עַכְבָּרִית

יוֹשֶׁבֶת בְּכַף יָדִי

וְחַיָּה קְטַנָּה יְשֵׁנָה לְצִדִּי.

כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי צַעַר רַב וּפַחַד

אָכְלוּ אוֹתִי.

מודעות פרסומת