רחלי אברהם איתן

שמיטת קווים וכוכבים ברוח

            "כששאל הנסיך הילד את המבוגרים, אם ציור הנחש שלו

                מפחיד,  ענו לו: מה יש לפחד מכובע!"

                (אנטואן דה-סנט אכזיפרי)

לְבַד.

שִׂיחוֹת בְּקַוִּים מַקְבִּילִים

בִּלְבַד.

הָלֹךְ וָשֹׁב

וְאֵין מָשׁוֹב

לְנֶפֶשׁ רַכָּה

מֵטֵאוֹרִים לֹא נָפְלוּ

וְהַשָּׁנִים בְּטִיסַת רַכָּבוֹת נִשְׁמְטוּ.

לְשָׂרָה הָיְתָה עֶדְנָה.

לְעֵת יוֹבֵל נִקְרְתָה נֶפֶשׁ עֲדִינָה,

הוֹמִיָּה

מְצַיֶּרֶת כִּבְשָׁה וְחָתוּל וְעָנָן

לְרַפֵּד שֵׁנָה טְרוּפַת זִכָּרוֹן

נֶאֱבֶקֶת בִּזְרָעִים שֶׁל "בָּאוֹבַּבִּים"

מַנְגִיעִים כְּנָגִיף אֶת תַּת-הַהַכָּרָה.

"בִּשְׁבִיל מָה יֵשׁ קוֹצִים"?

שָׁאַל הַנָּסִיךְ-הַיֶּלֶד

"לְשֵׁם מָה כְּלֵי הַגַּן"? שָׁאַלְתִּי

לְמִי הַפְּרָחִים, לְמִי הַקּוֹצִים?

קִנְּנָה שְׁאֵלָה

"כִּבְשָׁה אוֹכֶלֶת פֶּרַח עִם קוֹץ",

עָנְתָה לְעַצְמָהּ

"יַעֲקֹב עָבַד בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים",

צִטֵּט יִצְחָק, וְרָחֵל לֹא צָחֲקָה

בְּקוֹרְאָה אֶת הָאִ-מֵיל.

הַנָּסִיךְ יַסִּיךְ לְעֵת עַתָּה, יָשִׂיחַ

מִמֶּרְחָק עַל הַקַּו

הַהֵד יַעֲנֶה

וְיַחְרִישׁ אֶת שְׁמִיטַּת הָאֹזֶן

וְכִבְשַׂת הַנָּסִיךְ בַּתֵּבָה תְּקַו

כִּי צֶמַח לֹא אוֹהֵב כְּבָשִׁים

וְלֹא רוּחַ פְּרָצִים,

בְּלֹא כִּוּוּן שֶׁל אוֹר

לְהִתְאַזֵּן